الرئيسيةاخبار الاصلدرزية من عسفيا تعتنق الديانة اليهودية وتتزوج يهودي
اخبار الاصل

درزية من عسفيا تعتنق الديانة اليهودية وتتزوج يهودي

المصدر: موقع هيدبروت

מה מוביל דרוזית להמיר את דתה, לשנות את אורחות חייה ולהצטרף לעם היהודי? זהו סיפורה המרתק של בתיה לוי (אבורוקן)  שמאז שהיא זוכרת את עצמה חלמה להיות יהודייה. את חלומה היא הגשימה בשנה האחרונה, ולפני כחודשיים נישאה לאשר, שעבר בעצמו תהליך של התקרבות ליהדות. כיום הם מנהלים יחדיו בית יהודי כשר ושומרים מצוות. לוי: “הרגשתי שקיבלתי נשמה חדשה”.

לוי (38) תושבת טבריה, גדלה בבית דרוזי בעוספיה, יישוב הסמוך לחיפה. שם, בין ערי הכרמל הירוקים והנוף המרהיב של ילדותה, היא טיפחה בסתר ליבה חלום כמוס – להיות יהודייה. “כשנולדתי, הוריי נתנו לי את שמי – בתיה”, היא משתפת, “אחרי שהורי אבי נפטרו הוא גדל אצל משפחה יהודית בהיותו בן שלוש, כך שהוא הכיר את היהודים, ונתן לי את השם בתיה. גדלתי בבית רגיל, כבת יחידה בין ששת אחיי, ומאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להיות יהודייה. כשהגעתי לגיל העשרה התחלתי לעבוד בבית אורן, שם הכרתי משגיח כשרות, וכל הזמן שאלתי אותו: ‘איך מתגיירים?’ הוא אמר לי מה שכולם השיבו: ‘תדעי שזה תהליך קשה'”.

 

בתיה לוי ביום החתונה. קיבלה נשמה חדשה (צילום: אלבום פרטי)

 

מה גרם לך להימשך ליהדות?      

“האמת היא שמבפנים לא הרגשתי דרוזית, וכל חיי התנהגתי כמו היהודים. אפילו אימא שלי הייתה אומרת לי: ‘את כמו היהודים’. הייתי אומרת לה שבסוף אני אהיה יהודייה, והיא לא נלחמה בי, אלא דווקא אמרה לי ‘תלכי’. במרוצת השנים, ככול שאמרו לי שזה קשה, הרגשתי שאני רוצה את זה יותר, ושאלתי שאלות על היהדות. זה לא יצא לי מהראש”.

לפני כשלוש שנים עזבה לוי את עוספיה והגיעה לטבריה. עד אז היא חייה חיי שגרה, כשבליבה מפעם החלום להפוך לגרת צדק. את השינוי המיוחל היא עושה בעיר הצפונית,  עירו של רבי מאיר בעל הנס, אחד מגרי הצדק המפורסמים. “אמרתי לחברים יהודים שאני רוצה להתגייר, ובהתחלה אמרו לי שאין גיור בטבריה”, היא משחזרת, “שכן דתי שהכרתי הפנה אותי לבני ברק, וכמובן שהסכמתי לנסוע עד לשם, ואפילו שלחתי מסמכים מתאימים. לאחר מכן, התברר לי, דרך חברה, שישנה אפשרות לעבור את התהליך בטבריה, כשבראש המכון עומד הרב שאול דימרי”.

הדיינים דחו, בתיה התעקשה 

תהליך הגיור, שהסתיים בספטמבר השנה, החל לפני כשנה. לוי למדה על יהדות בהדרכת הרב דימרי, ובהתחלה, מטבע הדברים, היו לה לא מעט קשיים. “לא הבנתי כלום”, היא נזכרת בצעדיה הראשונים בעולם המצוות, “עם הזמן זה נעשה קל יותר. כשהלכתי לבית הדין בפעם הראשונה דחו אותי. הדיינים אמרו לי: ‘את דרוזית תחזרי לדת שלך’. אני התעקשתי שאני רוצה להיות יהודייה. הם אמרו לי: ‘אנחנו לא מקבלים אותך’. הודעתי להם חגיגית שאני אחזור. הם בדקו את הנחישות שלי והבנתי אותם. באותו מעמד הם הפנו אותי לרב קוק, וביקשו שאביא המלצה ממנו. חזרתי הביתה, לטבריה ופניתי לרבנית קוק. סיפרתי לה את הסיפור שלי, והיא נתנה לי מכתב המלצה אותו שלחתי להם. הלכתי פעם נוספת לבית הדין ושוב דחו אותי וביקשו שאבוא פעם נוספת. לא התייאשתי. אמרתי לעצמי שגם אם דוחים אותי – אני אחזור לשם שוב ושוב. הם ראו שאני מתעקשת ופתחו לי פתח. הם עשו לי בחינה וראו שאני יודעת”.

 

אשר לוי ביום החופה (צילום: אלבום פרטי)

 

 כמו כל גרת צדק, גם לוי חוותה את המעמד המרגש של טבילה במקווה טהרה. “הלכתי למקווה בהוד השרון וזאת הייתה חוויה מאוד מרגשת. כשנכנסו הדיינים אמרתי להם, שיהודייה שטובלת לא מרגישה מה שמרגישה גיורת. אני זוכרת חוויה עוצמתית במיוחד. כשטבלתי הבלנית אמרה לי לצאת, ואני פשוט לא יכולתי. הרגשתי שמשהו רוצה לצאת לי מהגרון. לא זזתי עד שהרגשתי שהוצאתי את זה מתוכי. זה היה משהו רוחני שיצא לי מבפנים, ואחר כך חשתי שכאילו נכנסה בתוכי נשמה יהודייה חדשה. זה היה מעמד מאוד רוחני”.

את בעלה הכירה לוי כשהחלה לעבוד באחד הסופרים בעיר. “אמרו לי שהוא דתי, והפחידו אותי שלא אוכל להתלבש איך שאני רוצה. אני החלטתי שאני מקבלת אותו כמו שהוא. מה גם שביני ובין עצמי הגעתי למסקנה, שבאמת זה לא מכובד שאישה תצא מהבית בלבוש לא צנוע”. 

לפני כחודשיים היא ואשר נישאו בטקס שלא הותיר אף עין יבשה. “החתונה הייתה חבל על הזמן”, אומרת לוי וצוחקת, “התרגשתי מאוד בחתונה, בפרט כשנכנסתי לחופה, וברקע התנגן פרק תהילים. באותם רגעים התחלתי לבכות. משפחתי מעוספיה לא הגיעה, אבל אני כלל לא הרגשתי שאני בלי משפחה כיוון שכולם היו משפחה שלי. גם בעלי מאוד התרגש. זה היה מיוחד מאוד”. 

 איך משפחתו קבלה אותך?

“אימא של בעלי קיבלה אותי טוב מאוד. כשאנחנו הולכים אליה היא לא יכולה לשבת שנייה בלי לדבר איתי. ב”ה לא יכולתי לצפות ליותר טוב. תודה לבורא עולם”. 

 

החופה. הרב דימרי מקדש את הזוג (צילום: אלבום פרטי)

 

כיום לוי שומרת שבת, מדליקה נרות, הולכת לבית הכנסת ושמה כיסוי ראש. “לאחרונה התחלתי ללכת עם כיסוי ראש”, היא משתפת, “אני דתייה ששומרת על כשרות. אנחנו מנהלים בית דתי יהודי לכל דבר”.

משפחתך יודעת שהתגיירת?

“הם יודעים אבל אני לא בקשר איתם. חברה שלי  שקשורה למשפחה סיפרה להם, והם אמרו שאני לא ילדה קטנה ושאני אעשה מה שאני רוצה. הם גם יודעים שאני נשואה, ומקבלים את זה. 

לאיזו מצווה את מתחברת?

“אני אוהבת את הכול. אני מחכה לשבת כבר מיום ראשון. אני אוהבת לנוח בשבת בבית, ולעשות קידוש בליל שבת עם המשפחה. זה הכיף שלי להדליק נרות, להכין את הבית ולבשל”.

איך החברה מקבלת אותך כגרת צדק?

“חבל על הזמן. איך שאני אומרת שאני גיורת, מבקשים ממני ברכה. לפעמים זה מביך אותי. אומרים לי: ה’ מקבל את הברכה שלך כי את גרת צדק”.

לוי נוהגת להתפלל מידי יום וגם לפקוד קברי צדיקים בטבריה, עיר מגוריה. “מידי פעם אני עולה לקבר של רבי מאיר ולקבר של רבי עקיבא. אני אוהבת להתפלל שם. כשמזדמן אני הולכת לבית הכנסת, מתחברת לתפילות”.

מה מיוחד בבתיה של היום? היא יותר מאושרת מלפני הגיור?

“בתחילת התהליך הרגשתי שנפתחו לי השמיים. לפני הגיור לא הייתי מסודרת. כשהתחלתי להתפלל לה’, קבלתי עבודה והכול הסתדר לי ב”ה. אני מודה לבורא עולם על כל מה שנתן לי. בתור דרוזית לא קבלתי, עכשיו ב”ה כל מה שאני מבקשת אני מקבלת בתפילה”.

מה המסר שלך?

“ליהודים אני אומרת שישמרו שבת, כי זאת המצווה הכי גדולה והיא מקור הברכה. מי ששומר שבת – ה’ נותן לו פרנסה לכל החיים. ולדרוזיות אני אומרת להתגייר. היהדות היא  דת האמת. זה מה שאני מרגישה”. 

اترك تعليقاً

لن يتم نشر عنوان بريدك الإلكتروني. الحقول الإلزامية مشار إليها بـ *